• DESSERT n.m.
• DESSERVIR v. [cj. servir].
Pluriel : DESSERTS
Infinitif : DESSERVIR
Indicatif présent : DESSERS DESSERT DESSERVONS DESSERVEZ DESSERVENT
Indicatif imparfait : DESSERVAIS DESSERVAIT DESSERVIONS DESSERVIEZ DESSERVAIENT
Indicatif futur simple : DESSERVIRAI DESSERVIRAS DESSERVIRA DESSERVIRONS DESSERVIREZ DESSERVIRONT
Indicatif passé simple : DESSERVIS DESSERVIT DESSERVÎMES DESSERVÎTES DESSERVIRENT
Subjonctif présent : DESSERVE DESSERVES DESSERVIONS DESSERVIEZ DESSERVENT
Subjonctif imparfait : DESSERVISSE DESSERVISSES DESSERVÎT DESSERVISSIONS DESSERVISSIEZ DESSERVISSENT
Conditionnel présent : DESSERVIRAIS DESSERVIRAIT DESSERVIRIONS DESSERVIRIEZ DESSERVIRAIENT
Impératif : DESSERS DESSERVONS DESSERVEZ
Participe présent : DESSERVANT
Participe passé : DESSERVI DESSERVIS DESSERVIE DESSERVIES
• dessert n. (Cuisine) Mets généralement sucré servi à la fin d’un repas.
• dessert n. (Par extension) Moment où ce mets est sur la table.
• dessert v. Troisième personne du présent de l’indicatif de desservir.
DESSERTE DESSERTI DESSERTS DESSERTES DESSERTIE DESSERTIR DESSERTIS DESSERTIT DESSERTIES DESSERTIRA DESSERTIMES DESSERTIRAI DESSERTIRAS DESSERTIREZ DESSERTISSE DESSERTITES DESSERTIRAIS DESSERTIRAIT DESSERTIRENT DESSERTIRIEZ DESSERTIRONS DESSERTIRONT DESSERTISSES DESSERTISSEZ DESSERTIRIONS DESSERTISSAGE DESSERTISSAIS DESSERTISSAIT DESSERTISSANT DESSERTISSENT DESSERTISSIEZ DESSERTISSONS DESSERTIRAIENT DESSERTISSAGES DESSERTISSIONS DESSERTISSAIENT
DESASTRE DESERTAS DETASSER DETRESSA ESTRADES
DESISTER DESSERTI DETISSER DIESTERS DISERTES DISSERTE STERIDES
ESTERS RESTES SERTES STERES TERSES TRESSE
Rapporte 8 points (sans les contraintes du jeu.)